בנות זוג הביאו לעולם ילד בעזרת תורם זרע, ובת הזוג הלא ביולוגית ביקשה להכיר בה כאמו. בית המשפט למשפחה ברמת גן קיבל החלטה פורצת דרך

 

עוד בשורה לבני או בנות זוג חד-מיניים המבקשות להביא ילדים משותפים לעולם: פסק דין פורץ דרך מתחילת החודש של בית המשפט למשפחה ברמת גן סלל את הדרך להכרה בבת זוג לא ביולוגית כאמו של ילד משותף, מבלי שתיאלץ לעבור את הליך האימוץ הארוך והמפרך. פסק דין זה מצטרף להחלטה של העליון מהתקופה האחרונה.
 
המקרה המדובר עסק בבנות זוג שנישאו ב-2012 גם בישראל וגם בארה"ב, ונרשמו כנשואות במשרד הפנים. הן מצאו תורם זרע ואחת מהן ילדה בן בתחילת 2014. שעות ספורות לאחר הלידה הן הגישו תביעה להצהיר על בת הזוג שאינה האם הביולוגית כאמו של הילד, מבלי שתיאלץ לעבור את הליכי האימוץ המסובכים והארוכים.
 

למרות הנישואים, הזוגיות ארוכת השנים והעובדה שכל תהליך ההיריון והלידה נעשה על ידי השתיים במשותף - סירב היועמ"ש להקל עליהן ולוותר על האימוץ. עמדת בנות הזוג – שלפיה הפסיקה לגבי זוגות חד-מיניים גברים, המאפשרת למי שביצעו הליכי פונדקאות בחו"ל קבלת צו הורות בהליך קל ומהיר יחסית חלה גם עליהן אף שלא מדובר בפונדקאות - לא התקבלה על היועמ"ש.
 

בת זוגה של האם הביולוגית, שיוצגה על ידי עו"ד מתן חודורוב, הביעה בפני בית המשפט ברמת גן את רצונה העז להיות אמו הרשמית של התינוק, והשתיים הגישו ראיות רבות לרצינות כוונותיה. הן אף ביקשו להוציא את צו ההורות ללא תסקיר סוציאלי מטעם שירותי הרווחה, שעלול להאריך את התהליך.
 

בפסק דינה החדשני התוותה השופטת סגלית אופק מסלול חדש העומד בדרישות החוק הקיים ומאפשר לבנות הזוג להיות אימהות משותפות ושוות זכויות לילד. היא סברה שאין כל סיבה לדרוש מהאם הלא-ביולוגית לאמץ את הילד אחרי שהייתה שותפה מלאה להליך.
 

הבטחת שלומו, בריאותו וטובתו של הילד, קבעה השופטת, אינה מחייבת הליך אימוץ קפדני בכל מקרה ומקרה, וישנם מצבים שהצהרה על אימהותה של בת הזוג גם תשרת גם את טובת הילד, גם מהבחינה הרגשית וגם מהבחינה הכלכלית, כיוון שיהיה זכאי למזונות, לירושה ועוד. עם זאת הבהירה השופטת שעל בנות הזוג להביא ראיות מספקות שיוכיחו את קיומה של זוגיות רצינית - כשל ידועות בציבור לכל הפחות.
 

נקבע שבית המשפט יעניק לבנות זוג שהגישו את הבקשה תוך חצי שנה ממועד הלידה, פסק דין הצהרתי שיכיר בה כאמו של הילד לכל דבר ועניין.
 

שלא כדעתן של התובעות, השופטת קבעה שלא ניתן להוציא פסק דין כזה ללא תסקיר של שירותי הרווחה. עם זאת, התסקיר יהיה מצומצם ויינתן תוך 30 יום מיום הגשת הבקשה, במטרה לוודא שטובת הילד מתגשמת. כמו כן, היועמ"ש יוכל להודיע שהוא מוותר על התסקיר וביהמ"ש יוכל לאשר זאת.